החלטה בתיק ע"מ 3230/09

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירות של זיוף מסמך רשמי, התחזות כאחר וניסיון להפרת הוראה בדבר סגירת שטח. בימ"ש קמא דחה את בקשת התביעה למעצר עד תום הליכים, והורה על שחרורו בכפוף להפקדת 15,000 ש"ח. מכאן הערר שלפני, כאשר לטענת התביעה השופט הנכבד קמא חרג בהחלטתו מהלכה שנקבעה בשורה ארוכה של החלטות של בימ"ש זה בדבר מסוכנותם של מי שמואשמים בעבירות של ניסיון ליציאה מן האזור ביחד עם עבירה נוספת של זיוף או התחזות לאחר. לעומת זאת, הסנגור טוען כי צדק השופט קמא כאשר קבע כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר, ולכן אין להתערב בהחלטתו.

אקדים ואומר כי כבר במהלך הדיון בבימ"ש קמא ציין הסנגור בהגינותו כי אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, ובדין נהג כך נוכח עדותה של עדת תביעה 4 ויתר הראיות שבתיק. הסנגור שב ואישר זאת גם בדיון בפנינו, ולכן השאלה שבמוקד הערר היא האם קיימת עילת מעצר, וביתר דיוק, האם קיימת עילה שלא ניתן לתת לה מענה בחלופת מעצר. עיון בתיק החקירה מגלה כי המשיב הורשע פעמיים בעבר בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, כאשר הפעם האחרונה הייתה בבימ"ש שלום בקריות ביום 30/07/09, ונגזרו על המשיב 45 ימי מאסר בפועל, וכן 3 חודשים מאסר על תנאי.

מתברר כי זמן קצר מאוד, ככל הנראה פחות מחודש, לאחר שסיים לרצות עונש שנגזר עליו בעבירה דומה, שב המשיב לסורו וניסה לעבור שוב את אותה עבירה, למרות שעונש תנאי היה תלוי ועומד נגדו. מדובר אפוא במי שיש לחובתו עבר מכביד, אשר תנאי בר הפעלה אינו מרתיע אותו מלשוב ולחטוא שוב ושוב באותם מעשים. התנהלותו זו של המשיב מלמדת על מסוכנותו, ובנסיבות דומות כבר נפסק בעבר בבימ"ש זה כי לא ניתן לתת לכך מענה בחלופת מעצר, ראו למשל דברים שנאמרו בע"מ 2568/08 לאמור: "... בבואנו לבחון את מסוכנותו של העורר יש לתת משקל גם לעברו הפלילי, אשר כולל שתי הרשעות קודמות בעבירות דומות, שהאחרונה מהן היא מפברואר 2006, ובה נגזר על העורר גם עונש מאסר על תנאי שעודו בתוקף, ולא היה בו כדי להרתיעו מלחזור לסורו. יש בכך כדי ללמד על נחישותו של העורר ועל חשד כי ישוב וייכשל במעשים דומים אם ישוחרר ממעצרו..." .

הדברים הללו יפים בקל וחומר לנסיבות שלפנינו, נוכח הזמן הקצר מאוד שעבר מאז סיים המשיב לרצות עונש בגין הרשעה קודמת, אשר מלמד כי המשיב לא למד לקח מהרשעותיו הקודמות. מדובר בנסיבות שיש בהן כדי לבסס עילה של מסוכנות, אשר לא ניתן להפיגה בחלופת מעצר, ולכן אני מקבל את הערר ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק זה. אם בינתיים שילם המשיב את סכום ההפקדה, יש להשיבו לידיו ללא דיחוי מקופת האזור.

בשולי הדברים אוסיף, כי נוכח העובדה שאין מחלוקת על הראיות, ניתן לצפות כי משפטו של המשיב יסתיים בתוך פרק זמן קצר. 

ניתנה היום, 22 אוקטובר 2009, ד' בחשוון התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: